<h1>הבתים — שערי תפילה שער שישי</h1>
<h2>דף ט:</h2>
אסור לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה עמוד השחר עד שיתפלל תפלת שחרית. וכן לא ישכים לפתח חברו לשאול בשלומו קודם שיתפלל תפלת שחרית. וכן לא יצא לדרך קודם שיתפלל. אבל טועם הוא ועושה מלאכה קודם מוסף וקודם מנחה, לר"ם. כתב הראב"ד אפילו לא השכים לפתחו אסור לתת לו שלום, ואסור להתעכב במדינה ולתת שלום לפוגעים בו, רק שימהר לבית הכנסת ויתפלל כדי שלא יתיאש מן התפלה, אבל אם אחר שהתחיל בברכות ובתפלה אז בא עליו אדם ושאל בשלומו, משיב או שואל מפני היראה, ע"כ. יש מי שכתב שאפילו חפצי הבית שאין בהם מלאכה כלל אסור לעשות קודם שיתפלל. וחכמים הראשונים היו משתדלים שתהא תפלתם סמוך למטתם כדי שלא יסיחו דעתם לדבר אחר כדי שיתפללו. כתב הראב"ד ראיתי מי שכתב שמותר לטעום קודם תפלת המוספין אבל אכילת קבע אסור, ואני אומר אף כדי שתתישב דעתו ויסמוך לבו מן החולשה מותר.
אינו סועד סמוך למנחה כיון שהגיע זמן מנחה גדולה, ולא יכנס למרחץ אפילו להזיע עד שיתפלל שמא יתעלף ויבטל מן התפלה. ולא לאכול אפילו אכילת עראי שמא ימשך באכילתו, ולא לדון אפילו בגמר דין שמא יסתר הדין וימשך ויבטל מן התפלה. וכן לא ישב לפני הספר אפילו תספורת הדיוט עד שיתפלל, שמא ישבר הזוג. ולא יכנס בבורסקי סמוך למנחה עד שיתפלל שמא [ימצא] הפסד במלאכתו ויתעסק בה ויתעכב מן התפלה, ואם התחיל באחת מאלו לא יפסוק אלא גומר ואחר כך מתפלל מנחה, לר"ם. מדברי הר"ם למדנו שמותר לטעום סמוך למנחה, ולסעוד אסור אפילו לאכול אכילת [עראי]. והראב"ד כתב שאפילו לטעום אסור אפילו סמוך למנחה גדולה, והר"ז הלוי פסק שסמוך למנחה גדולה מותר אפילו סעודה גדולה, וסמוך למנחה קטנה מותר לטעום ואסור אפילו אכילת עראי. ורבינו יעקב פסק שסמוך למנחה גדולה אסור בסעודה גדולה כסעודת נשואין וכיוצא בה, אבל סעודת כל אדם מותר, וסמוך למנחה קטנה אסור בסעודת כל אדם ומותר לטעום, ודברי הר"ם נראין לנו עיקר. כתב הראב"ד אם התחילו אפילו אחר שהגיע שעת המנחה אין מפסיקין והוא שיש שהות ביום, אבל אם אין שהות ביום מפסיקין. והרב בעל התוספות כתב שאם התחילו אחר שהגיע זמן המנחה מפסיקין מפני שהתחילו באיסור, ודברי הראב"ד נראין לנו עיקר. ובכל הדברים שאמרו אם התחילו אין מפסיקין והוא שיש שהות ביום להתפלל. ומאימתי התחלת אכילה משיטול ידיו, בד"א לבני ארץ ישראל אבל לבני בבל משיתיר חגורו. ומאמתי התחלת תספורת משיניח מעפרת של ספרין בין ברכיו. ומאמתי התחלת מרחץ משיסיר ממנו החלוק הסמוך לבשר. ומאמתי התחלת בורסקי משיקשור בין כתפיו הבגד שדרך מעבדי עורות לקשור אותו. ומאמתי התחלת דין משיתעטפו הדיינין בטלית שהיה דרכם להתעטף כשהיו יושבין בדין. ואם היו יושבין בדין מתחלה משיתחילו בעלי הדין לטעון טענותם. כתב הריא"ג שכן הדין בשאר מלאכות שאסור להתחילם סמוך למנחה, וכמו שאסרו במנחה כן הדין בתפלת יוצר ומוסף, ע"כ. ויש מי שחולק בזה ואומר שלא אסרו אלא אלו הדברים שבארנו, מפני שאין אדם יכול להניחם בזמן מועט ושמא ימשך בהם, אבל מלאכות אחרות שאין נמשכין בהן כל כך מותר, ולא אסרו אלא סמוך למנחה אבל קודם תפלת יוצר ומוסף מותר. וכן נראה דעת הר"ם שכתב מותר להסתפר או להכנס למרחץ סמוך לשחרית, מפני שלא גזרו אלא על סמוך למנחה שהוא דבר מצוי, שרוב העם נכנסין ביום, אבל בשאר דברים שאינו מצוי לא גזרו בו.
